דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר לא דורג

פרק 15: דגלי שמחת תורה

הדי אור

 



נוצר ב-11/26/2017

מנהג דגלי שמחת תורה מוכר כבר כ-400 שנים. בתקנות שקבעו יהודים יוצאי פולין שחיו באמסטרדם במאה ה-17 (1671-1672) נאמר "בשמחת תורה לא ילכו הילדים עם דגליהם אחר ספר התורה, וגם לא ידליקו שום נרות בלילה על דגליהם. אך ביום מותר לילך אחר ספר התורה וגם להדליק נרות".

הנפת הדגלים בתהלוכה איפשרה לקטינים להשתלב בהקפות שעושים המבוגרים ביום חגה של התורה הקדושה.
הדגלים הראשונים הופקו בעיצוב פשוט והוכנו מחומרים זולים ובאיכות נייר נמוכה. הם נועדו לשימוש חד פעמי בערב השמחה ולאחריו הושלכו לפח כמו יצירות אפמרה אחרות. זו ככל הנראה הסיבה שלא שרדו דגלים מאותה עת  (הלוואי והיה לי דגל שכזה).

בראשית דרכם הודפסו רוב הדגלים בצבעי שחור-לבן ולקראת סוף המאה ה-19 הם נעשו בהדרגה צבעוניים יותר. הציורים שעל הדגל השתנו במרוצת השנים, בהתאם לשינויים טכנולוגיים ותרבותיים. בתחילה העיצוב היה על טהרת הסמליות דתית-מסורתית (ציורים של ספרי תורה, ארונות קודש, בתי תפילה וכדומה) ועם הזמן המוטיבים הפכו לאקטואליים וחילוניים יותר בהשפעת הלאומיות הציונית: איורי חלוצים, טקסים לאומיים, אישים רבי מעלה, צה"ל על חיילותיו ומפקדיו וכמובן הכותל (סמל דתי ולאומי היסטורי כאחד).

מעניין לשים לב כי בשנים הראשונות למדינה נראו בציורים שעל הדגלים ילדים וילדות רוקדים יחדיו (בבית כנסת או מחוצה לו). עם הזמן נוצרה הפרדה מגדרית - בדומה לשינוי שעברה תנועת בני עקיבא (אימוץ סגנון דתי שמרני יותר).

הדגל הישן באוסף שבידי מודפס בשני צבעים פשוטים וכולל מוטיביים דתיים קלאסיים. צויירו עליו ארבע חיות -  נמר, אריה, צבי ונשר - שמסמלות את מסכת אבות במשנה:  "יהודה בן תימא אומר הווה עז כנמר, קל כנשר, רץ כצבי, גיבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים". החיות הללו נועדו לבטא את דבקותו של עם ישראל במשימותיו הלאומיות. הדגל הזה כולל גם ביטויים קלאסיים מהתפילה היהודית: "כי מציון תצא תורה", "גילו ושמחו בשמחת התורה", "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו", "הבו גודל לאלקינו" ועוד.

אחד הדגלים באוסף צוייר על ידי דוד גלבוע סמוך לקום המדינה. בציוריו מופיעים הכותל המערבי וקבר רחל, לצד בניין הכנסת הישנה (ששכן אז בבית האופרה בתל אביב) ובניין האוניברסיטה העברית (אחד מסמלי הציונות המודרנית). השילוב הזה, בין מסורת יהודית לבין לאומיות חדשה אופיינית לאתוס הציוני.

הדגל הזה כולל גם שני פסי תכלת המזכירים את הטלית ואת דגל ישראל. כמו כן נראים בו שני ילדים רוקדים (כנראה הורה) אבל לא סביב ארון הקודש. כידוע (על פי חקר הסימנים) סמליות של פריט תרבותי מבוטאת לא רק בקיים אלא גם בנעדר. אגב, ראוי לציין כי דוד גלבוע אחראי לכמות נכבדה של שנות טובות מקסימות.

תבנית תמונות
דגלי שמחת תורה

באופן כללי דגלי שמחת תורה שיוצרו בשנות הארבעים מדגימים את השפעת הלאומיות על הגרפיקה הפופולרית. אפילו חגים יהודיים במובהק סופגים אליהם מוטיבים ציוניים ש"מגיירים" אותם לאתוס הפטריוטי החדש. גם הסוציאליזם החלוצי מוצא את ביטויו בדגלי שמח תורה הלאומיים: במקום חליפות אירופאיות נראים בהם מכנסיים קצרים ובמקום כובע בורסלינו כובע טמבל.

למרבה הצער, מסורת דגלי שמחת תורה עברה  מהעולם. אולי הגיע הזמן להלביש אותה בלבוש עדכני שמשקף את רוח הזמן. מצד אחד דגלי קומיקס או ריקודי טרנס ומצד שני דמויות של חרד"קים (ביטויי הגנאי של החרדים הקיצוניים כלפי חרדים שמשרתים בצה"ל). אפשר שבעתיד ייצר מאן דבעי אפליקציה ממוחשבת שתאפשר לכל דרדק לעצב את הדגל על פי טעמו האישי (ברוח האינדיוודואליזם) ואפילו לרקוד במקומו בבית כנסת וירטואלי באמצעות הג'וי סטיקס.

הערות שוליים

    הפרק הבא

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.