דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר לא דורג

פרק 4: בובת בובזית מקיבוץ גזית

הדי אור

 



נוצר ב-11/26/2017

לפני מספר שנים, בשיטוטי בשוק ביפו מצאתי חבילה של מספר בובות שטוחות תפורות בבדים צבעוניים. לבובות (שאני ממש לא אוסף בשום צורה) היה מבט של: "קח אותי מכאן יהיה חם עוד מעט" (נא לא לשכוח הסיבוב שלי בשוק הוא בסביבות חמש בבוקר). אז לקחתי. שאלתי את חברי האספנים מה מי מו וקיבלתי תשובות מהסוג: "יש לי" או "אין לי". אבל איש לא ידע להגיד מה מקורן. מאומה.

ניסיתי באינטרנט ובשאלות לחברים נוספים והתשובה היתה זהה. כלום. שום ידע. על התווית היה רשום בובזית וקיבוץ גזית. קיבוץ גזית ממוקם בגליל התחתון. שמונה ק"מ ממערב להר תבור המפורסם וסמוך לנחל תבור (בשמו הערבי ואדי בירה), הזורם מזרחה אל הירדן. מעבר לו אנו צופים אל הרי גלעד.

נחזור לבובזית. כנראה היתה ישיבה בקיבוץ שנועדה להחליט על שם לבובות שיוצרו במקום. קיבוץ זה קיבוץ ודמוקרטיה זו דמוקרטיה. חבר אחד אמר בובה (בכל אופן זה בובה) ושני בטח צעק גזית (בכל אופן זה קיבוץ גזית) והשלישית לשם הפשרה אמרה בואו נקרא לזה גם וגם. גם בובה וגם גזית. בובזית = בובה + קיבוץ גזית. אולי.

הרמתי טלפון לקיבוץ גזית. שאלתי מה זה הסיפור הזה. היפנו אותי לאחד שיודע שהפנה אותי לשני שבטח יודע שהפנה אותי לשלישי שבטוח שיודע ומכיר ובסוף הגעתי לזה שידע. כלומר לארכיון ששם עזרו לי עד מאוד. כמו כן היפנו אותי ליוזמת הרעיון של ייצור הבובות הנ"ל. לקח זמן עד שהצלחתי להגיע לשושנה (שתכף תשמעו עליה) שנתנה לי אינפורמציה ייקרת ערך. התהליך לקח זמן בין שאלה לתשובה (מפאת בריאות ואישפוזים) אבל רכשתי ידע על הבובזית. גם מהארכיון שלחו לי קטלוג וכן תמונות של מוצרי בובזית שעשו בקיבוץ במשך השנים וכן כתבות בעלון הקיבוץ.

שושנה (בלינסקי) וסרשטיין נולדה בשנת 1929 בפולין. הפליגה באוניה האחרונה שעזבה את פולין לארגנטינה בשנת 1938 ומשם עלתה לישראל. לאחר עליתה לארץ נסעה עם בעלה לשליחות בארגנטינה. בתקופה שבארגנטינה הקימו תנועה חלוצית בשם "בדרך". כשחזרו לארץ ב-1970 הביאו איתם 40 חברים חדשים מארצו של דייגו מרדונה (שאז עדיין לא נולד) לקיבוץ גזית. בין העולים היו שתי תופרות. אחת שמה סופיה. היא עשתה בובות מבד בארגנטינה ושעלו ארצה הביאה איתה מספר דוגמאות מעבודותיה.

תבנית תמונות
בובת בובזית מתוצרת קיבוץ גזית

בספטמבר 1970 הצטרפה לשתי העולות ולשושנה עולה נוספת מפולניה בשם נוסיה צורף. הם קיבלו צריף בכניסה לקיבוץ ,מול הבריכה העגולה, שבעבר שימש כמדגרה, והתחילו לעבוד ביצור בובות עם מילוי אקריליק. כידוע במרבית הקיבוצים היתה בעיה ליצור מקומות עבודה למבוגרים אשר עדין כוחם במותנם אבל לא בהכרח היו מסוגלים לעבוד עבודה פיזית כפי שעשו בצעירותם. אז הבובוזית היה פתרון מוצלח לעבודת מבוגרים. בעלה של שושנה, שאיני זוכר את שמו, הצליח להשיג חתיכות בד צבעוניות שונות מכל מיני מקומות בעיר הגדולה להביאן לקיבוץ על מנת שישמש כחומר ליצור הבובות.

במשך הזמן בנה הבעל המסור מכונה אשר הכניסה את האקריליק באופן מכני לבובות. ההצלחה האירה פנים והבובות נמכרו למשכית, למשביר, למשביר לצרכן וכן ליצוא. בייצורן עבדו כ-10 עובדים בהנאה מרובה.

בשנות התשעים, בעקבות יבוא זול, הזדקנות העובדים והתלדלות ההכנסות הוחלט בקיבוץ לסגור את שערי "המפעל". ביוני 1996 נסגר המפעל סופית.

 

הערות שוליים

    הפרק הבא

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.