דרוג הערך:
מידת עניין
רמת דיוק
מידע מלא
חדשנות
הוסף דירוג לספר לא דורג

פרק 2: לשנה טובה בירושלים הבנויה

הדי אור


זו גרסה מורחבת של מאמר שפורסם בכתב-העת עת-מול - עיתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל, יד בן צבי, גיליון 250 אפריל 2017.

תמונות השנות טובות שמופיעות במאמר נסרקו על ידי האספן ופורסמו באתר לטובת הציבור הרחב - לצרכים לימודיים בלבד וללא מטרות רווח כלשהו (שימוש הוגן). אין לעשות בתמונות כל שימוש מסחרי.

חשוב להדגיש כי לא היה באפשרות האספן או באפשרותה של מערכת "אנשים ישראל" לאתר את המאיירים ואת בתי הדפוס שייצרו את השנות טובות. במידה ונקבל פניה מבעלי הזכויות המקוריות (המאייר ו/או בית הדפוס) נוסיף את שמם לתמונות הרלוונטיות. במידה ונתבקש מהם להסיר את התמונה שבבעלותם - נעשה זאת באופן מיידי.


נוצר ב-11/26/2017

ככל הידוע, כבר בימי הביניים החל בקרב יהודי גרמניה המנהג, להוסיף למכתבים אותם שלחו בחודש אלול גם ברכה לשנה החדשה. לעומת זאת, המנהג של משלוח כרטיס ברכה מהודר וייעודי הינו מאוחר הרבה יותר. באמצע המאה ה-19 (התאריך המתועד הראשון הוא 1843) החלו הנוצרים לשלוח כרטיסי ברכה מאוירים לכבוד ראש השנה האזרחי ולחג ואלנטיין הקדוש, תוך שהם מנצלים את התפתחות תעשיית הדפוס ובהמשך את השיפור בשירותי הדואר והמצאת הגלויה. יהודי גרמניה, שהיו עדים להתפתחות זו, אימצו את המנהג החדש בשינויים המתבקשים, ומאז החלו לשלוח כרטיסי ברכה עם איחולים לשנה טובה. בלשון האספנים של כרטיסים אלו בישראל של ימינו מקובל לכנות אותם בשם "שנות טובות" – שיבוש לשוני המבדיל בין הכרטיסים עצמם לבין האיחולים לשנה טובה.

כיום משלוח "שנות טובות" הוא מנהג שכמעט ועבר מהעולם, שהרי רובנו משתמשים באמצעים טכנולוגים מתקדמים (פקס, דואר אלקטרוני ומסרונים בטלפון הסלולארי). יחד עם זאת, כדאי לדעת כי ישנם מקומות, כגון ארצות הברית, בהם עדיין נוהגים לשלוח "שנה טובה" כמו פעם. באמצעות בחינת עיצובן של ה"שנות טובות" ניתן ללמוד על רוח התקופה ועל סולם הערכים של קהל הצרכנים. טענה זו נכונה, כמובן, גם לפריטי אמנות שימושית אחרים, אלא שה"שנות טובות" מצטיינות בעיצוב עשיר במיוחד, הכולל דימויים, אישים, מקומות, פריטי לבוש, התנהגות ועוד. במאמר זה אציג "שנות טובות" מהאוסף שלי אשר במוקדן ירושלים. כפי שנראה דרכי הייצוג של העיר השתנו לאורך השנים, בהתאם לשינויים שחלו בחברה היהודית – ישראלית.

בימי הישוב הישן בארץ ישראל בסוף המאה הי"ט ובתחילת המאה הקודמת נהגו מוסדות הדת בארץ לשלוח אגרות שנה טובה כחלק מ"תעשיית השנור". תחילה נעשה שימוש בלוחות שנה קטנים בלוויית איורים ו/או צילומים של ארבע ערי הקודש, ובעיקר ירושלים. בצד התמונות והברכות לשנה החדשה הופיעו דברי הסבר לתורמים הפוטנציאלים על הישיבה (או המוסד הנצרך). בשלב מאוחר יותר החלו להשתמש בהדפסה על גיליון ניר בודד, לרוב בגודל של שמינית גיליון דפוס (25X35 ס"מ).השתכללות בתי הדפוס בירושלים אפשרה לייצר כרטיסי ברכה "עשירים" יותר עם גרפיקה משופרת בלוויית איורים או תמונות בצבע. בתקופה זו הסמל האייקוני של ירושלים הינו הכותל המערבי, אשר מופיע בהקשרו הדתי, כמקום תפילה.

תבנית תמונות

בתחילת המאה העשרים זכו ה"שנות טובות" לפופולריות עצומה בקרב היהודים באירופה ובצפון אמריקה. הנושאים העיקריים ב"שנות טובות" אלו היו דתיים - חגי ישראל, בתי כנסת, קהילות, נופי ארץ ישראל ומקומות קדושים, רבנים, ועוד. בנוסף קיימות גם "שנות טובות" ניטרליות, אשר לעיצובן אין כל קשר ליהדות. נראה כי "שנות טובות" הודפסו כגלויות לכל אורך השנה לכלל הלקוחות, ועל ידי תוספת הברכה לשנה טובה בעברית "גיירו" את הגלויה והסבו אותה לשימוש לחג היהודי.

תבנית תמונות

עם תחילתו של העידן הציוני מתחילות להופיע "שנות טובות" המשקפות את רוח הלאומיות, ובהן דמויות חלוצים ושומרים, תמונות של יישובים חדשים ושדות חקלאיים. כמובן שמקומה של ירושלים לא נפקד, אך בצד הסמל האייקוני המוכר של הכותל המערבי מופיע בתקופה זו סמל מובהק נוסף של ירושלים – מגדל דוד. בהדרגה תופס המגדל מקום מרכזי יותר ויותר, עד שבשנות הארבעים ואילך הוא הופך להיות הסמל הדומיננטי של ירושלים, בעוד שהכותל נדחק הצידה בתקופה זו.

תבנית תמונות

איך ניתן להסביר את הפיכתו של מגדל דוד לסמל כה בולט של ירושלים? לדעתי הדבר נובע ממספר סיבות. ראשית, הכותל מזוהה בעיקר כאתר דתי, בהיותו שריד לבית המקדש ומאחר והוא משמש כמקום תפילה עוד מהמאה ה-14. ברוב ה"שנות טובות" בהן נראה הכותל הוא מופיע בהקשר דתי (עד שנת 1967, כפי שנראה בהמשך). הציונות, לעומת זאת, ביקשה לבסס גם היבטים חילוניים, ולכן עשתה שימוש במגדל דוד – מקום שאין לו משמעות דתית.

סיבה שניה לחשיבותו של מגדל דוד נעוצה בשמו. כידוע, למגדל דוד אין כל קשר לדוד המלך: האתר ידוע מימי הורדוס, והמגדל עצמו נבנה על ידי הטורקים במאה ה-17. אולם הזיהוי העממי עם דוד המלך השתלב היטב במגמה הציונית להתחבר לדמויות מההיסטוריה היהודית המזוהות עם גבורה ועוצמה צבאית. טעם נוסף להפיכתו של מגדל דוד לאייקון של ירושלים הוא בעוצמה הוויזואלית שהוא משדר.

תבנית תמונות
לאחר קום המדינה עם חלוקתה של ירושלים, מתגברת עוצמתו הסמלית של מגדל דוד. בשעה שהכותל סמוי מהעין מתנוסס המגדל מעל קו הרקיע של העיר ונראה למרחוק. ואמנם ב-19 שנותיה הראשונות של מדינת ישראל הופך המגדל לסמל כמעט יחידי של ירושלים, בעוד שהכותל כמעט ואינו נראה. ראוי לציין, כי מגמה זו ניכרת גם בחפצי אמנות שימושית אחרים הנמצאים באוספי הישראליאנה השונים אשר ברשותי.

תבנית תמונות

איחודה של העיר בשנת 1967 גרם לשינוי חד באופן הייצוג של ירושלים ב"שנות טובות". מגדל דוד כמעט ונעלם, ואילו הכותל המערבי שב לקדמת הבמה וביתר שאת. בשנים הראשונות לאחר מלחמת ששת הימים הופיעו "שנות טובות" רבות המראות את הכותל בהקשרו הלאומי: חיילים בכותל, הרב גורן תוקע בשופר ליד הכותל, ואף את הפריצה לעיר העתיקה על ידי הצנחנים. בשנים הבאות ישוב הכותל ויופיע בהקשרו הדתי, אלא שעתה אין זה בסתירה לפן הציוני-לאומי אלא כחלק ממנו: מדובר בשנים בהן מתחזקת הנטייה הדתית – לאומית של הציבור בארץ ושל יהודי התפוצות.הכותל מייצג נאמנה לא רק את ירושלים אלא גם את רוח המדינה ורוח התנועה הציונית, אשר אינה מבקשת עוד ליצור זהות יהודית חילונית.

תבנית תמונות

חשוב לציין, שהכותל המערבי ומגדל דוד אינם האתרים היחידים של ירושלים הנראים ב"שנות טובות". מידי פעם ניתן לראות אתרים ירושלמים אחרים, כגון הכנסת, מנורת שבעת הקנים והיכל הספר, המבטאים אף הם את קוממיות ישראל. אולם מופעים אלו הם מעטים בלבד, ואך מדגישים את מרכזיותם של שני הסמלים הוויזואליים הבולטים של העיר. 

הערות שוליים

    הפרק הבא

    הוספת תגובה




     

     

    * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר את תנאי השימוש של "אנשים ישראל" לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.